מִסְכֵּנוּתָא

מִסְכֵּנוּ, מִסְכֵּנוּתָא, מִסְכֵּי׳, מִי׳f. (preced.) poverty, scarcity. Targ. O. Deut. 8:9 (ed. Vien. עִצּוּרִין). Targ. Job 5:11 אוכמי מי׳ those black from starvation (h. text קדרים); a. e.Lev. R. s. 35; Pesik. Shimʿu, p. 117a>; Yalk. Lev. 670; Yalk. Is. 256 יאי מ׳ ליהודאיוכ׳ poverty is as becoming to Jews as a red line on a white horse; Lev. R. s. 13 מסכנותיה (read מסכינותא).